<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת מטות</h1>
<h2>דף קכ:</h2>
אל ראשי המטות [במדבר ל']. למה נאמר אל ראשי, הי' לו לכתוב וידבר משה אל בני ישראל כמו בכל הפרשיות. אלא לפי שנ' בפרשת בהעלותך (במדבר י' ב') ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה וכתיב בתריה (י"ג ג') ואם באחת יתקעו ונועדו אליך (כל) הנשיאים יכול כל הקודם [במקרא קודם במעשה], פי' שיהו מתכנסין כל העדה קודם כל הנשיאים, ת"ל אל ראשי המטות, והדר אל בני ישראל לעולם ראשי המטות קודם, ור' יונתן אמר אינו צריך דיליף מסיני דנשיאים קודמין לעדה, ומוקי ראשי המטות דהכא ללמד שהפרת נדרים ביחיד מומחה. או בג' הדיוטות, דיליף לה בגז"ש זה הדבר זה הדבר משחוטי חוץ מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל אף כאן בנדרים כן. וי"מ אהרן הוא כיחיד מומחה. ובניו תרי, וכל ישראל חד, הרי ג' הדיוטות. פי' אחר, אהרן ובניו הרי ג'. וכן פסק.
ד"א זה הדבר דווקא חכם בהתרה ובעל בהפרה. ופי' רשב"ם הטעם למה בעל דוקא בהפרה, כי לשון הפרה בלא שום טעם וחרטה כמו (דברים ל"א כ') את בריתי היפר, ולשון התרה הוא צריך טעם בחרטה. ולכך פסק כיצד מתירין נדר ע"י יחיד מומחה או ג' הדיוטות, יבא הנשבע לפניהם ולא ע"י שליח, רק (בעל ע"י אשתו) [אשה ע"י בעלה]. וכן פסק שאין מתירין נדר ע"י שליח רק הנודר בעצמו יבא לפני המתירין, רק לאשה ע"י בעלה.
